החלטה בתיק בש"א 9330/08

לפניי בקשה לפטור את המבקשים מהפקדת עירבון במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות מיום 16/4/08 (כב' השופט בני שגיא) במסגרתה קיבל בית המשפט את תביעתם של המבקשים לקבלת פיצוי בגין הפרת החוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג- 1983 וחייב את המשיבה לשלם סך 500 ש"ח, כולל הוצאות משפט בסך 150 ש"ח.

בקשת רשות הערעור הינה על גובה הפיצוי שנפסק למבקשים שמהווה, לטענתם, פיצוי סמלי בלבד.

המבקשים טוענים כי הם אנשים פרטיים אשר מנהלים הליך בעל משמעות ציבורית, וכי הפקדת העירבון על ידם תעלה באופן משמעותי על הפיצוי שנפסק בבית המשפט קמא.

בנוסף, הם מבהירים כי לא מצורף לבקשה תצהיר מחמת שהבקשה מושתת על הטעמים דלעיל.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה מאחר ואינה נתמכת בתצהיר.

בנוסף, טוענת המשיבה, כי בניגוד לנטען על ידי המבקשים אין הבקשה מוגשת על רקע עניין "ציבורי" כי אם ממוני, חומרי וכי התנאי בדבר העדר יכולת כלכלית של המבקשים לא נטען וממילא לא הוכח.

זאת ועוד, לטענת המשיבה, הסיכויים לקבלת בקשת רשות הערעור הם נמוכים מאחר והמבקשים משיגים על קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא.

המשיבה טוענת כי יש לאבחן את המקרה הנדון מהאסמכתאות שצורפו על ידי המבקשים ומפנה לפסק דין שלא צורף לתגובה.

המשיבה מוסיפה כי העובדה שהמבקשים נדרשים להפקיד פיקדון העולה על סכום הפיצוי שנפסק להם בפסק הדין אינה רלבנטית מאחר והם עותרים לקבלת פיצוי גבוה, כמו כן המבקשים הם שמעוניינים בהליך ומאלצים את המשיבה לשאת בהוצאות בגין ניהול ההליך.

המבקשים בתשובה טוענים כי מדובר בנושא שזכה להכרה ציבורית בפסיקת בית המשפט העליון (רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה , לא פורסם 5/7/06) ( להלן: "פרשת שמש") וכי אין להם צורך לצרף תצהיר לבקשה על מנת לאמת את הטענה כי מדובר בנושא בעל אופי ציבורי.

המבקשים מוסיפים כי סיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל הם טובים מאחר והנימוקים שבבסיס פסק הדין הם "מופרכים על פניהם" וכי המדובר על נסיבות זהות לאלו שבפרשת שמש במסגרתה הפך בית המשפט העליון את ההחלטה של הערכאה הראשונה והגדיל את הפיצוי באופן משמעותי.

ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם):

"בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור (בעניין ורנר, לעיל).

דין הבקשה להתקבל בחלקה.

המבקשים לא טענו וממילא לא הוכיחו העדר יכולת כלכלית להפקדת העירבון שהיא תנאי לקבלת הבקשה בהתאם לדין ולהלכה הפסוקה.

לא התעלמתי מכך שבפרשת שמש המבקשת הופטרה מתשלום עירבון, אך המבקשים לא דקו פורתא שעה שטענו כי המבקשת הופטרה מהפקדת עירבון הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון וראה החלטת כב' הרשמת ליבוביץ' מיום 5/12/05 ברע"א 9615/05 שקבעה: "נוכח תכלית הערבון ואי תגובת המשיבה, פטורה המבקשת מהפקדת ערבון בהליך זה" (ההדגשה לא במקור - א.א).

בדומה, לא התעלמתי מכך שסכום הערבון שנדרשים המבקשים להפקיד גבוה מהסכום שנפסק לטובתם בפסק הדין, ובאופן, שלדידם, מעקר מתוכן את הבקשה אך דומה שהמבקשים נתפסו לכלל טעות לפי שמטרת הפקדת העירבון היא להבטיח את הוצאות המשיב היה והערעור יידחה.

בנוסף, סכום הערבון בסך 2,000 ש"ח שעל המבקשים להפקיד אינו גבוה בהתחשב בפסיקת ההוצאות של בית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור.